החזון מאחורי הפרויקט
הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים נקרא בפי אנשי התכנון "קו הסטודנטים" - שכן הוא מקשר בין שני קמפוסים של האוניברסיטה העברית: הר הצופים וגבעת רם. מדובר בציר תחבורה אסטרטגי שיחבר מוסדות רפואה, אקדמיה ואוכלוסייה ירושלמית רחבה - אבל כדי להגיע להר הצופים, הרכבת הקלה נדרשת לצלוח אחד מהאתגרים הטופוגרפיים המורכבים ביותר שהפרויקט הציב. גלנור קיבלה את המשימה: להכשיר 3.5 ק"מ של תוואי בלב אחד האזורים הרגישים, הצפופים והמורכבים בירושלים.
ייחוד הפרויקט
הדובדבן שבקצפת של הפרויקט היה הכניסה לקמפוס האוניברסיטה העברית - דרך מנהרה קיימת שהיה נדרש להכשיר אותה לתוואי הרכבת הקלה. זו אינה עבודה שגרתית: חיזוק מנהרה קיימת והתאמתה לפרמטרים של רכבת קלה היא אתגר הנדסי מורכב מאוד, שזכה להדים רבים בעיתונות איגוד המהנדסים בישראל. לאורך רחוב שוקן ושדרות הר הצופים בוצעו עבודות בנייה מקיפות של קירות תמך חדשים, הכשרת התוואי, וטיפול בתשתיות רטובות ויבשות - כל זאת בסביבה עירונית פעילה ורגישה.
אתגרים הנדסיים
הפרויקט ייחד את עצמו בשני ממדי מורכבות שהתקיימו בו־זמנית. הממד הראשון - הנדסי: תשתיות בנות 80-70 שנה שאיש לא נגע בהן, חלקן לא מתועדות, חלקן התגלו תוך כדי עבודה. כל תקלה כזו דרשה פתרון מיידי ויצירתי, ללא יכולת לתכנן מראש. הממד השני - לוגיסטי וביטחוני: לאורך 3.5 ק"מ פועלים בשכנות המטה הארצי של המשטרה, בית חולים הדסה, קמפוס אקדמי פעיל ושכונת שייח' ג'ראח' - סביבה שדרשה הסדרי תנועה מורכבים 24 שעות ביממה, תיאום בטחוני צמוד ורגישות לאוכלוסיה האזרחית. הכוח המניע שאפשר לפרויקט להסתיים בזמן היה שיתוף פעולה הדוק עם צוות המתכננים - ישיבות משותפות, פתרונות מהירים ורצון טוב משני הצדדים.
משמעות הפרויקט
מקטע הר הצופים הוא אחד מהמקטעים המורכבים ביותר במערכת הרכבת הקלה של ירושלים - ובמובנים רבים, הוא מבחן ליכולת לבצע פרויקטי תשתית בעיר שאינה מוחלת בקלות. הקו הירוק, שבסיומו יחבר את שכונת גילה בדרום ירושלים לקמפוס הר הצופים בצפונה, יספק שירות לאלפי סטודנטים, מטופלים וירושלמים מדי יום. גלנור מסרה את המקטע בזמן - הוכחה שגם בסביבה שמציבה אתגרים אחר אתגרים, שיטת עבודה נכונה ומתכננים שותפים צמודים - מביאה לתוצאה.